החלטה בתיק בפ"מ 8308-09-12

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר הוטלה ע"י קצין משטרה בשל חשד לנהיגה במהירות העולה כדי 156 קמ"ש במקום 110 קמ"ש.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את מכלול טיעוני הצדדים, טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים של בית המשפט לבחון בשלב זה, הריני קובע כדלקמן:

מעיון בחומר החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש.

השוטר ביצע את בדיקות תקינות מכשיר המדידה לפני ואחרי המשמרת, ציין כי הקפיד על אמינות ההפעלה בהתאם לדרישות המצוינות בדו"ח ומדד המהירות המופרזת שהנה כאמור מעל.

לעניין טענותיו של ב"כ המבקש אשר טען להם בפירוט רב ובאריכות מרובה במועד הדיון בבקשה אציין כי כל טענות אלו דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי אם וכאשר יבחר המבקש לכפור באשמתו, אולם פטור בלא כלום אי אפשר,

 אציין כי אין בדעתי להתייחס לצילום עמוד הפייסבוק שהוגש שברור שאיננו מהווה כל ראיה בתיק.

טענותיו של ב"כ המבקש לעניין המכשור האלקטרוני שאולי מהווה אופציה חליפית למדידת מהירות הרכב אינן מבוססות כלל בשלב זה ולבטח שלא ניתן להעדיף אותן על פני הראיות לכאורה  אותם הציגה  המשיבה, שכללו אף את תעודת עובד הציבור לעניין תקינות מכשיר האכיפה.

כן אציין כי איני רואה בשלב זה כל חשיבות מעשית להבדל הניסוחי במזכר אותו מילא המתנדב שהיה עם השוטר (ההבדל בין לא ראיתי ולא זיהיתי...) ואין זה המקום להיכנס למשמעות מילוי 2 מזכרים כמעט זהים.

אשר על כן, בשלב זה, הנני קובע ללא היסוס שקימות ראיות לכאורה.

לעניין המסוכנות, אין ספק שעבירת מהירות מופרזת ולבטח במהירות של 156 קמ"ש, הינה עבירה מסוכנת, ואין לי אלא להפנות בעניין זה לפסיקה ענפה של בית המשפט המחוזי והעליון.

אולם מעבר לכך, מדובר בנהג הנוהג משנת 2010 וותק נהיגה קצר ביותר וגם אם מדובר לכאורה בעבירה הראשונה שביצע המבקש הרי עדיין איני מקבל את טענת ב"כ המבקש כי יש להתחשב בכך שמהירות זו אינה אופיינית לו.

לעניין הפסיקה אותה הגיש ב"כ המבקש ע"ח 22758-05-12 (מחוזי, ב"ש),  אציין כי מדובר בבקשה לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים ולא בקשה לביטול פסילה מנהלית של 30 יום כפי שההליך בפני וכאמור במקרה שלפני מדובר בוותק נהיגה קצר ביותר כך שאין  בדעתי לגזור גזירה שווה בין שני המקרים.

יתרה מזו כבוד השופטת חיימוביץ מסכמת את פסק דינה ואומרת:

" ניתן להניח כי היה בפסילה מנהלית כדי להרתיעו מפני חזרה עליה (עבירת המהירות  - הערה שלי, א.א.) בעתיד ובכך להקטין מסוכנותו".

והדבר מדבר העד עצמו לגבי חיוניות הפסילה המנהלית.

אשר על כן בית המשפט קובע כי מדובר בנהג מסוכן.

בית המשפט מודע לעובדה כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי עבירות התנועה ותאונות הדרכים , ומיועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה קצובה שנקבעה בחוק.

במצב עניינים זה, בית המשפט סבור כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג, כאשר כל נהג והנסיבות האישיות שלו.